Reviews and Articles
Masculine feminine and something in between
By Uzi Tsur, Haaretz, July, 2008
An unstoppable flood innundates Noam Omer's works in their large paper sheets. Omer is a very young artist, who studied at the Midrashah, but the present exhibition shows ripeness and maturity far beyond expectations. In his works figure and landscape are amalgamated and twisted into one mass, feminine accessories standing side by side with a glaring masculinity. A feeling of sexual ambivalence pervades most of the works.
In "Jacob's ladder" the nude body of the protagonist merges with the landscape, surrounded by dream fragments with echoes of Kandinsky. An impromptu tryptich deals with the mutual grapplings of sportsmen, at the borders between fraternal and erotic love, between mutual hugging and strangling. Pastel arabesques entwine the strained flesh and muscles. A powerful, mature man leans over the bodies of stranded whales, with drooping flesh and female breasts and nipples. In "the Peacock" an exuberant male bends over the roofs of a town that shoots forth out of his loins, offering them the breast. In a "Pietá" a young man carries an older one on his arms, while both are surrounded by flowers with penises that embellish their compassionate embrace.
Omer is a very talented artist, whose pictorial qualities express a truth beyond changing fashions. The catalogue to the exhibition captures additional aspects of his work. However, to get a feeling of the fullness of his art, one needs to confront the large sheets that seem to keep unfolding over and beyond their physical limits.
פרץ שאי אפשר לסכור בעדו שוצפת יצירתו של נועם עומר בניירות הגדלים, ברישום שלעתים הופך לציור ולעתים לא, אך תמיד בבסיסו נמצא שחור-פחם ברישום אקספרסיווי. עומר הוא אמן צעיר מאד, בוגר המדרשה, שזו לו התערוכת יחיד ראשונה – ויש בה בשלות ובגרות הרבה מעבר למצופה, קירבה נפשית ואמנותית לאמנים כלאון גולב וטוני בווין. ברישומי הציור שלו, אדם ונוף נמעכים ומתעוותים למקשה אחת, מכילים אביזרים דקורטיביים-נשיים כתכשיטים לצד גבריות מוקצנת, רמז של אמביוולנטיות מינית העובר בחלק מהעבודות.
ב"חלום יעקב" מתפלש גופו הלילי, העירום, של הגבר החולם עם הנוף ושברי החלום כמו היו מופשט מוקדם של קנדינסקי. טריפטיך מאולתר עוסק במגע הפיסי בין גברים העסוקים בפעולות ספורטיוויות, בגבול שבין אחווה לאהבה, חיבוק וחניקה. צבעי הפסטל הם כשרשראות נייר צבעוניות המתפתלות עם הרישום הדואב של בשר ושרירים. גבר לא צעיר שרוע על גופות לווייתנים שנפלטו לחוף, בשרו הנבול גלוי וגם פטמותיו. ב"טווס" גוהר גבר שופע משמנים מעל גגות עיר המתפרצת מבין חלציו, חולץ לה את שדיו. ציור אחר הוא מעין פייטה, ובה גבר צעיר נושא בזרועותיו גבר מבוגר, מביטים זה בזה מתוך קירבה קופית, ושניהם מוקפים ים ורקיע שפרחים זוקפים לעברם אברי מין, כמו לטמא את החמלה שבחיזיון הקרבה.
עומר הוא אמן צעיר ומוכשר, בעל יכולות פלסטיות וביטוי המשמרות אמת שהיא מעבר לאופנות מתחלפות, המתחברת לאמיתות שקדמו לה. את התערוכה מלווה קטלוג הלוכד ברשתו יותר מאשר התערוכה עצמה, נוגע ביצירתו של עומר (בעיצוב משה מירסקי), אך כדי לחוש אותן במלואן יש להתמודד עם גופי הניירות הגדולים והגולשים מעבר לגבולם.