טקסט מאת חיים עומר

​

טנגו הוא עולם כה קרוב של מוסיקה וריקוד, עד שבתודעתנו השיר והתנועות של הזוג הרוקד הם אחד.  וזאת בדרך פרדוקסאלית: כי השירים מספרים על בדידות אין קץ, על לבבות קרועים, על כמיהה חסרת תוחלת; ואילו הריקוד מספר על מיזוג מושלם, של זוג שלא ייפרד לעולם. מתח זה מאפיין גם את עבודתו של נועם עומר. עומר בן ה-31, שסווג לא פעם כ"אמן אאוטסיידר", מעביר לנו את חוויית הבדידות, שמהדהדת בשירת הטנגו המלנכולית והנואשת ביותר; ויחד עם זאת, הוא מקרב אותנו לגעגוע ולנגיעה בחוויית האיחוד המושלם של הריקוד הכמעט הבלתי אפשרי.

עומר סיים את לימודיו במדרשה לפני שש שנים.  מאז הוא הספיק להציג שמונה תערוכות יחיד בארץ ובחו"ל.  הוא הציג תערוכת יחיד במוזיאון הקולבנגורג בגרמניה, שאירח לאחרונה תערוכות רישומים של פיקאסו, דאלי ובויס. בנוסף הציג בגלריית הקיבוץ, בבית האמנים, במוזיאון ינקו-דדה, במוזיאון ארץ ישראל, ועוד.