כתבות ומאמרים
A Person Without Skin
By Ouzi Tzur, Haaretz, 15.7.2019
Every time I see Noam Omer's works I feel jolted. These works are a battle-field of emotional expressiveness and plastic power. Their maker is a person without a skin, totally exposed to life and art. Such are also his works. An anatomy of body and soul, denuded of protective layers, persisting continuously in an extreme condition. The viewer is enjoined to divest himself from his own protective layers, to deliver himself to these artistic works. Maybe the term "Sysiphean" was coined to describe experiences like those of Omer and his art.
Noam Omer presents powerful and enigmatic paintings at the Kibbutz Gallery
By Ouzi Tzur, Haaretz, 15.7.2019
All the paintings and drawings in Noam Omer's individual exhibition "The World" at the Kibbutz Gallery were made on very simple paper (about 1m. wide and in different lengths). Omer, a young painter, who studied at the "Midrashah", fills up the large rectangles completely, in a thick drawing technique with charcoal, with additions of colored pastel or acrylic. Omer seems to ignore the frail medium of the paper, creating rich, detailed and enigmatic paintings that, if they only could, would definitely demand a more classical medium such as canvass.
%20Acrylic%20on%20Paper%2C%20150-107.jpg)
Masculine, feminine and something in between
By Uzi Tsur, Haaretz, July, 2008
An unstoppable flood innundates Noam Omer's works in their large paper sheets. Omer is a very young artist, who studied at the Midrashah, but the present exhibition shows ripeness and maturity far beyond expectations. In his works figure and landscape are amalgamated and twisted into one mass, feminine accessories standing side by side with a glaring masculinity. A feeling of sexual ambivalence pervades most of the works.
The Poetry of Flesh - on the exhibition "Locked In His World"
By Uzi Tsur, Haaretz, Oct. 30th, 2015
An unstoppable flood innundates Noam Omer's works in their large paper sheets. Omer is a very young artist, who studied at the Midrashah, but the present exhibition shows ripeness and maturity far beyond expectations. In his works figure and landscape are amalgamated and twisted into one mass, feminine accessories standing side by side with a glaring masculinity. A feeling of sexual ambivalence pervades most of the works.
%20Acrylic%20and%20Charcoal%20on%20Paper%2C%20107-185.jpg)
The World According to Noam
By Karni Am-Ad, The Kibbutz, July 2008
When a creator or curator decide to name an exhibition "The World" they may seem like megalomaniacs with high-blown pretensions way beyond their earthly dimensions. But Noam Omer (the artist) and Yaniv Shapira (the curatior) mean something different from the universe created by God or the Big Bang. Their "world" is the inner and outer world created by Omer as consolation for his stormy soul, a world unconquerable in its wildness.
עוצם עין אחת | האיש ללא עור
ביקור בתערוכות של נועם עומר, "האמן והמוזה", וליאור גריידי, "ביתלחם" - 15 ביולי, 2019
בכל פעם שאני ניצב מול עבודותיו של נועם עומר אני עובר טלטלה. אלה יצירות שהן שדות קרב בין המבע האקספרסיבי לעוצמה הפלסטית. כשמתבוננים בהן חשים שיוצרן הוא אדם ללא עור, חשוף לחלוטין לחיים ולאמנות, וכאלו הן גם העבודות. אנטומיה של גוף ונפש שקולפה משכבת המגן וממשיכה להתקיים במצב קיצוני תמידי. לכן גם המתבונן צריך להשיל את שכבות ההגנה ולהתמסר ליצירה. ונדמה שהמושג סיזיפי נועד לעומר ויצירתו.
נועם עומר מציג ציורים עוצתיים ומסתוריים בגלרית הקיבוץ
עכבר העיר יולי 2008
כל הציורים והרישומים בתערוכת היחיד של נועם עומר בגלריית הקיבוץ, "העולם" צוירו על נייר פשוט שנלקח מגליל בגובה של מטר ונחתך באורכים שונים. עומר הוא צייר צעיר, בוגר המדרשה. לרוב הוא ממלא את המלבנים הגדולים שחתך לעצמו עד אפס מקום, בטכניקה של רישום צפוף בפחם עם תוספות בצבנעניות של פסטל או אקריליק. לעתים הציור כולו מצויר באקריליק. עומר כאילו מתעלם מהמצע הפשוט והשברירי של הנייר, ויוצר ציורים עשירים, מרובי פרטים ואניגמטיים, שאילו יכלו, היו בוודאי מבקשים לעצמם מצע קלאסי יותר של בד או נייר בעל עמידות גבוהה.
נקבי וזכרי ומה שביניהם
"הארץ" - 11 ביולי 2008
פרץ שאי אפשר לסכור בעדו שוצפת יצירתו של נועם עומר בניירות הגדלים, ברישום שלעתים הופך לציור ולעתים לא, אך תמיד בבסיסו נמצא שחור-פחם ברישום אקספרסיווי. עומר הוא אמן צעיר מאד, בוגר המדרשה, שזו לו התערוכת יחיד ראשונה – ויש בה בשלות ובגרות הרבה מעבר למצופה, קירבה נפשית ואמנותית לאמנים כלאון גולב וטוני בווין. ברישומי הציור שלו, אדם ונוף נמעכים ומתעוותים למקשה אחת, מכילים אביזרים דקורטיביים-נשיים כתכשיטים לצד גבריות מוקצנת, רמז של אמביוולנטיות מינית העובר בחלק מהעבודות.
שירת הבשר
עוזי צור, הארץ, 30.10.15 - סקירה על התערוכה "כלוא בעולמו", אוצרת שרי גולן
נאמר שאמן מדויק משעון להראות את הזמן שבו הוא חי, הזמן האמיתי. רישומיו וציוריו של נועם עומר "סופרים" את הזמן הפנימי, הזמן שעמד מלכת ועדכני כאחד, שבו האישי "מונה" את הכללי, הקיבוצי, לכדי אחדות על זמנית. עומר הוא יוצר שהוא זן בפני עצמו, השואב מחייו ומתולדות האמנות והתרבות, הגבוה והנמוך, לכדי מקשה אקספרסיבית אינטנסיבית. ביצירתו חשים איך הוא לא יכול להמשיך לחיות בלעדיה והיא צינור החמצן שלו ממעמקי העולם שבו הוא כלוא.
העולם על פי נועם
קרני עם-עד ("הקיבוץ", 11.7.08)
"תערוכתו של נועם עומר בגלריית הקיבוץ זוהרת כיהלום נדיר, ומצליחה לרגש ולטלטל את הצופה."
"כשאוצר או יוצר בוחרים לקרוא לתערוכה בשם "העולם" הם עלולים להיראות כמגלומנים... אלא שנועם עומר (הצייר) ויניב שפירא (האוצר) לא כיוונו בתערוכה בגלריית הקיבוץ הנקראת בשם זה, לאותו יציר בריאה אלוקי או של המפץ הגדול. השניים כיוונו לאותו "יקום" פנימי וחיצוני שברא עומר שהוא "העולם" בו מוצא האמן נחמה לנפשו הסוערת, ואשר מצטייר כיצר שאינו ניתן לכיבוש.